לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:
בפרק ד׳ ובתחילת פרק ה׳ מופיעה סדרה של מעשים נבואיים המסמלים את גורלו הצפוי של העם. המעשה הראשון - החקיקה על הלבנה (א-ג), מסמל את המצור על ירושלים, המעשה השני - שכיבה על הצד למשך ימים רבים (ד-ח), מסמל את עוון העיר ועונשה, והמעשה השלישי - אכילת לחם במשקל ומים במשורה (ט-יז), מסמל את הרעב הקשה שישרור בירושלים במצור ואת מצוקת הגולים.
א. ׳וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ לְבֵנָה וְנַתַתָּה אוֹתָהּ לְפָנֶיךָ וְחַקּוֹתָ עָלֶיהָ עִיר אֶת יְרוּשָׁלִָם׳
1) המעשה הראשון (א-ג) מורכב משני שלבים הפותחים במילה ׳ואתה׳ (פס׳ א ו-ג), כאשר כל אחד מהם עוסק במישור שונה. עמדו על ההבדל המהותי בין המעשים הללו.
2) השוו בין דברי רבי אלעזר בגמרא בברכות לבין פירושו של הרד"ק ביחס למשמעותה הסמלית של מחבת הברזל:
׳אמר רבי אלעזר: מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים, שנאמר - ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר׳. (בבלי ברכות לב, ב)
רד"ק: ׳ועניין קיר ברזל לשני דברים, האחד לחוזק הברזל שלב ישראל חזק כברזל, ושחרות הברזל משל לעונותיהם שהם שחורים וכעורים כמו שדמה אותם לתאנים השחורים והם רחוקים מלהלבין, והם מבדילים בינם לבין אלהים כקיר המבדיל בין בית לבית׳ (על פי ישעיהו נ"ט,ב: ׳כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם׳).
ב. במעשה השלישי (ט-יז) מצטווה יחזקאל להמחיש את הסבל הקשה הצפוי לעם בזמן המצור. מלבד האכילה והשתיה המועטת המסמלת את הרעב והצמא במצור, מופיע בפסוקים יב-יג ציווי נוסף. איזה היבט של המצור והגלות מומחש בציווי זה?
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"