"בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז אֵיכָה נֶחְשְׁבוּ לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ מַעֲשֵׂה יְדֵי יוֹצֵר" (איכה ד', ב)
איכה רבה (וילנא) פרשה ד
"בני ציון היקרים" -
מה היתה יקרותן? עירוני שנשא ירושלמית, היה נותן לה משקלה זהב. וכן ירושלמי שנשא עירונית, היו נותנין לו משקלו זהב...
דבר אחר: מה היתה יקרותן? לא היה אחד מהם הולך לסעודה עד שנקרא ונשנה...
דבר אחר: מה היתה יקרותן? לא היה אחד מהן מוליד חסר ובעל מום...
דבר אחר: מה היתה יקרותן? שלא היה אחד מהן הולך לסעודה, עד שהיה יודע עם מי סועד. ולא היה חותם, עד שהיה יודע עם מי חותם. לקיים מה שנאמר: (שמות כ"ג, א) "אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס".
דבר אחר: מה היתה יקרותן? שלא היה אחד מהן הולך לסעודה, אלא אם כן הופך יד אונקלי שלו. וכל כך למה? כדי שלא יטעננו אחר טענת חינם...
דבר אחר: מה היתה יקרותן? שהיו מוסרין הסעודה לטבח. אם נתקלקל דבר בסעודה. היו עונשין את הטבח. הכל לפי כבודו של בעל הבית, והכל לפי כבוד האורחין.
דבר אחר: מה היתה יקרותן? בשעה שאחד מהן עושה סעודה, היה צר כל מיני סעודה במפה. וכל כך למה? מפני איסטניסיה. כדי שלא יהא אחד אוכל דבר שרע לו.
איכה רבה - מדרש אגדה פרשני על מגילת איכה. המדרש נערך בארץ ישראל, ככל הנראה במאה החמישית או השישית לספירת הנוצרים. לאחר עריכתו נעשה שימוש רב במדרש בדרשות בציבור בתשעה באב, וכך במשך הזמן הפך לשני חיבורים נפרדים, המשקפים נוסחים שונים של המדרש. נוסחים אלה התפתחו במקומות שונים: נוסח אחד התפתח באיטליה ובאשכנז והנוסח השני התפתח בספרד ובמזרח; לכל אחד מן הנוסחים נוספו מקורות שונים ומגוונים שעניינם אבל ונחמה. בידינו שתי מהדורות דפוס של המדרש המשקפות את שני נוסחיו: מדרש איכה רבה, בתוך 'מדרש חמש מגילות', ומדרש איכה רבה במהדורת בובר (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)