האדם צריך שלא לעשות חשבונות שמים. הקב"ה הוא שקובע כיצד תראה הגאולה גם אם היינו מצפים למשהו אחר. עלינו מוטל רק לשיר ולהודות.
הגמרא בסוטה (מ"ח, ע"ב) אומרת: "אמר ר' אלעזר: מאי דכתיב 'כי מי בז ליום קטנות' (זכריה ד', י) - מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנן לעתיד לבא? קטנות שהיה בהן שלא האמינו בהקב"ה". צדיקים מצד אחד ולא האמינו בקב"ה, איך ניתן להבין?
אם נסתכל בפסוק באיזה הקשר הדברים נאמרו אזי נבין. דווקא צדיקים נכשלים בחוסר אמונה. על מה מדובר שם? "ידי זרובבל יסדו הבית הזה" – אומר הנביא זכריה – "וידיו תבצענה" – הוא גם יסיים – "וידעת כי ה' צבאות שלחני אליכם. כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרובבל שבעה אלה עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ" (זכריה ד', ט-י). אומר רש"י: "'כי מי בז ליום קטנות' - שיוסד הבית אשר הוקטן בעיניהם כמו שנאמר 'ורבים מהכהנים... אשר ראו הבית הראשון ביסדו זה הבית בעיניהם בוכים בקול גדול' (עזרא ג', יב)... 'הלא כמוהו כאין בעיניכם' (חגי ב', ג)". דווקא אותם צדיקים אשר הם צופים לדברים גדולים, בזים ליום קטנות, בזים לבניינו של זרובבל, ומגיעים חס ושלום, לחוסר אמונה בקב"ה, ושוכחים "וידעת כי ה' צבאות שלחני אליכם" (זכריה ד', ט) – הקב"ה שלח. שכל מה שנעשה בארץ הזאת נשלח מפי הגבורה. כאשר מטשטשים ההבדלים בין מעשה אנוש למעשה אלוקינו אז מגיעים לקטנות אשר חז"ל מגדירים: "מי בז ליום קטנות – מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנן לעתיד" (סוטה מ"ח, ע"ב), כל עשירותם מתבזבזת שלא האמינו בקב"ה.
היסוד הראשון זו אמונה פשוטה. שהרי אם אדם ניגש עם חשבונות ואחר כך הוא מנסה לקבוע את דרכי ההשגחה, והוא קובע את סדרי הגאולה – איך הקב"ה צריך להושיע את ישראל, אין הוא יכול לשיר ולהודות.
ועל זה אומרים חז"ל שראוי היה חזקיהו לומר שירה על מפלת סנחריב, דכתיב "ולא כגמול עליו השיב יחזקיהו" (דברי הימים ב ל"ב, כה), למה? "כי גבה ליבו" (שם). גבה ליבו? אומרים חז"ל במדרש: "חזקיהו מלך וצדיק ואת אמרת 'כי גבה לבו'? אלא גבה לבו מלומר שירה" (שיר השירים רבה ד, ח).
מה זה כי גבה לבו? זה לא הלך בדיוק כפי שהוא רצה, כפי שהוא תיאר, כפי שהוא חשב, כפי שהוא מבין את דרכי הבורא. ועל כן נמנע מלומר שירה. הגאולה אינה לפי טעמו לכן אינו שר.
היסוד הראשון של שירה – "ויאמינו בדבריו ישירו תהילתו" (תהילים ק"ו, יב) – אמונה פשוטה ותמימה. בלי חשבונות. היית במיצר והקב"ה עזר לך – אל תעשה חשבונות. יש הלכה: מת לו אביו וזכה בירושה – מברך דיין האמת וגם שהחיינו. קיבלת טוב? "שירו לו זמרו לו" (תהילים ק"ה, ב).
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון