תמר שולחת ליהודה את הסימנים ולא אומרת דברים מפורשים, זאת על מנת שלא להלבין את פניו ברבים. תמר נהגה כך כי ראתה אפשרות לתיקון בדרך אחרת. אך במקרים שאין אפשרות אחרת לתיקון, אין ברירה כי אם לפרסם.