מבנים מפוארים ומרשימים מוקמים ברעש גדול. תמיד יזכרו את מי שבנה אותם. אבל כמעט לעולם לא יכירו את מי שבמאמץ סיזיפי, קבוע ותמידי דואגים לשימורו והמשכיותו של הפלא העתיק, ולהם יש להכיר תודה. כשם שעושה פרק זה.
"בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה וּבְשִׁפְלוּת יָדַיִם יִדְלֹף הַבָּיִת" (קהלת י', יח)
"וְנָתְנוּ אֶת הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים בֵּית ה' וַיּוֹצִיאֻהוּ לְחָרָשֵׁי הָעֵץ וְלַבֹּנִים הָעֹשִׂים בֵּית ה'. וְלַגֹּדְרִים וּלְחֹצְבֵי הָאֶבֶן וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב לְחַזֵּק אֶת בֶּדֶק בֵּית ה' וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא עַל הַבַּיִת לְחָזְקָה" (יב-יג).
מבנים מפוארים ומרשימים מוקמים ברעש גדול: תמיד נזכור מי בנה את פלאי העולם, הפירמידות, המקדשים והארמונות היפים. אבל כמעט לעולם לא נכיר את מי שבמאמץ סיזיפי, קבוע ותמידי דואגים לשימורו והמשכיותו של הפלא העתיק, ולהם יש להכיר תודה. כשם שעושה פרק זה.
כדאי לדעת כי המבנים העתיקים בנויים בטכנולוגיות מסורתיות: בניית קירות אבן גזית וגוויל וקירוי בקורות עץ (או בקמרונות אבן בתקופות מאוחרות יותר), וכן שימוש אינטנסיבי בסיד כחומר מליטה וטיח, מה שדורש עבודות תחזוקה תקופתיות ושנתיות רבות. תיקון סדקי הטיח ושוליו המתפוררים, הסרת צמחייה מושרשת, מילוי סדקים וחידוש המישקים שבין אבני הקירות, איטום קירות וגגות המבנה, ואף החלפת אלמנטים שלמים: אבנים, קורות, עמודים, מדרגות וכדומה, שכבר התבלו ונחלשו.
כאז כן היום - כל בית נדרש לתחזוקה שוטפת ותיקון פגעי הזמן. ענין זה נכון שבעתיים במבנה הציבורי היקר ללב כולם - המקדש. או שלא - כפי שנוכחנו בפרק זה - כשמדובר בתקציב ציבורי, לא תמיד האחראים עליו משתמשים בו כיאות ובאופן מושכל. למשל כוהני המקדש שבאחריותם היה לדאוג לצרכי הבית ולתחזוקתו הקבועה (בתמורה לכספי תרומות עולי הרגל ששולשלו לכיסם), העדיפו כנראה להפנות את תקציבי האחזקה לסעיפים אחרים, וכך החל מצבו הפיזי של המבנה להתדרדר. תקורות הפרויקט באו על חשבון התקרות וחיזוקן.
המלך יהואש, בראותו כי הבית הולך ומתערער ואין מוצא לפלונטר התקציבי, מצא מקור למימון ישיר להוצאות התחזוקה והבדק, באמצעות קופה הממומנת ישירות מתרומות עולי הרגל והקדשותיהם. כסף זה מקופת הבדק שימש אך ורק למימון שכר בעלי המלאכה ועלויות חומרי הבנייה המשמשים ישירות לחיזוק ובדק המבנה עצמו, אפילו לא לעיטורי הדקורציה מכסף, זהב ושאר טובין. אפילו אנשי ניהול הפרויקט, שליחים, רואי חשבון וגזברים עשו עבודתם בחינם ("באמונה"; טז), וכך הובטח כי כל כספי התרומות שימשו למטרה לשמה נתרמו לטובת המקדש. ללא אחוזי דמי ניהול, משכורות ותקורת נוספות. בשפתנו - תקציב 'צבוע' באופן ברור ומוחלט וללא העברת אחריות וניהול לגורם שלישי - הכוהנים.
ניהול תקין ושוטף של ממלכה ומוסדותיה, מחייב שימת לב והפרדת עיקר וטפלים לו, תוך מציאת פתרונות מקוריים והתגברות על חסמים בירוקרטיים-תקציביים המונעים קיומם של תהליכים הכרחיים ונדרשים, אינו דבר של מה בכך כלל.
ניהולו הנבון והנכון של המלך יהואש והצלחתו בשמירת ליבת החיים הלאומיים - המקדש, נראית אפרורית ואינה זוהרת לכאורה, אך היא המאפשרת את החיים עצמם ושומרת על ממלכה יציבה ואיתנה לאורך זמן - והיא תהילתו.
בשנים האחרונות מִנהל השימור ברשות העתיקות ערך סקר על אבני הכותל המערבי שמטרתו ניטור והסרת סכנה. בסקר מופו האבנים והבעיות הפיזיות, ובעקבותיו שומרו מוקדים נבחרים שדרשו טיפול מיידי.
כתב: אדר' יהונתן צחור, מתכנן שימור במינהל שימור - רשות העתיקות
בתמונה: תחום שימור ברשות העתיקות מבצע סקר וטיפול באבני הכותל,
צילום: אבי משיח, באדיבות רשות העתיקות
באדיבות אתר 929