יהוא בן חנני מוכיח את יהושפט על עזרתו לרשע, שבגללה היה צריך למות כאחאב, ולאחר מכן מבשר לו: "וּבָזֹאת עָלֶיךָ קֶּצֶף מִלִּפְנֵי ה' אֲבָל דְּבָרִים טוֹבִים נִמְצְאוּ עִמָּךְ..." (ב-ג). למה כוונתו של הנביא?
טענתו של יהוא בן חנני כנגד יהושפט היא טענה יסודית, מוסרית, והיא נוגעת במהות מדיניותו: ההתקרבות הרבה לבית אחאב, והנכונות לסייע בידי מלך רשע זה במלחמתו – אלו מנוגדות לרצון ה' ועל כן זוכות לביקורת נבואית בוטה.
חז"ל בתוספתא סוטה, מוצאים במאורעות המתוארים עצמם ביקורת על יציאתו של יהושפט למלחמה עם אחאב: "כיוון שהלך יהושפט..., נגזרה גזירה על יהושפט ליהרג... ראוי היה ליהרג באותה שעה". ושים לב: לּו היה יהושפט נהרג באותה שעה בידי שרי הרכב של מלך ארם, היה מוצא את מותו בתור אחאב, כנאמר: "וַיְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֶת יְהוֹשָׁפָט וְהֵמָּה אָמְרוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא וַיָּסֹבּוּ עָלָיו לְהִלָּחֵם" (י"ח, לא). סיטואציה זו שבה יהושפט כמעט נהרג כאחאב, ממחישה כי מהות חטאו אכן הייתה בהתחברותו לרשע. העוזר לרשע ומגלה אהבה לשונאי ה' – נידון להיענש בעונשו של הרשע שאליו התחבר.
אלא שבזעקתו (שם) ביטא יהושפט חרטה על מעשהו וכך ניצלו חייו. ואף על פי כן, לא נפטר יהושפט מכל ביקורת ועונש. עם שובו בשלום לירושלים, חשף בפניו הנביא את הביקורת על מעשהו וגם גזר עליו קצף (– עונש), שעתיד להינתן לו ברחמים: "וּבָזֹאת עָלֶיךָ קֶּצֶף מִלִּפְנֵי ה' אֲבָל דְּבָרִים טוֹבִים נִמְצְאוּ עִמָּךְ..." (ב-ג)
מהו אותו 'קצף' אשר נגזר על יהושפט, ומהי השפעתם של 'הדברים הטובים' שנמצאו ביהושפט על ריכוך אותו קצף?
רלב"ג מפרש דברים אלו ביחס למה שכבר אירע ליהושפט לפני כן: "מפני שבא לעזור לרשע, והוא אחאב, היה עליו קצף מאת ה' להביא עליו שרי הרכב אשר למלך ארם להמיתו. אך הצילו ה' יתברך, כי נמצאו עמו דברים טובים". נמצא כי על פי פירוש זה, יהוא בן חנני יצא לקדם את פניו של יהושפט כדי לפרש לו את משמעות ההתרחשות שאירעה ברמות גלעד.
אולם, לא כך מפרש בעל המצודות את דברי יהוא בן חנני, אלא הוא מפרשם ביחס לעתיד. לפי דבריו בא יהוא בן חנני לבשר ליהושפט על עונש שעתיד לבוא עליו בגלל שעזר לאחאב, אלא שעונש זה יבוא מאת ה' ברחמים בזכות מעשיו הטובים שיגנו עליו. נדמה כי קריאתו של בעל המצודות היא הקריאה הפשוטה והמסתברת. ואכן, בהמשיכנו לקרוא את דברי ימי יהושפט בספר דברי הימים אנו מגלים מהו אותו קצף העטוף ברחמים שאליו רומז החוזה.
לאחר ששמע יהושפט את דברי התוכחה מפי יהוא בן חנני החוזה לא ענה דבר. נראה כי תשובתו מתבטאת במעשים: בהמשך הפרק מסופר בפרוטרוט כיצד פעל יהושפט ברחבי ממלכתו להשיב את ישראל אל ה' א-לוהי אבותיהם: הוא העמיד שופטים בכל הארץ והנחה אותם לשפוט את העם בצדק וביראת א-לוהים, ולדון את דיני התורה "וְהִזְהַרְתֶּם אֹתָם וְלֹא יֶאְשְׁמוּ לַה' וְהָיָה קֶצֶף עֲלֵיכֶם וְעַל אֲחֵיכֶם" (י). יהושפט מסיים את נאומו לשופטים באומרו: "חִזְקוּ וַעֲשׂוּ וִיהִי ה' עִם הַטּוֹב" (יא) בכך מוסיף יהושפט על ה'דברים הטובים שנמצאו עמו' בעבר, ומקווה שמעשיו החדשים יקֵּלו עוד יותר את הקצף שעתיד לבוא עליו ואולי אף יבטלוהו כליל.
ואכן בפרק הבא התרגשה צרה גדולה על יהושפט ועל עמו וזכות הדברים הטובים עמדה להם להצלתם ואף הרבה מעבר לכך. (על כך תוכלו לקרוא בפוסט הבא)
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון