"וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂמוּ עֲלֵהֶם נֹגְשֵׂי פַרְעֹה לֵאמֹר מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חָקְכֶם לִלְבֹּן כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם" (שמות ה', יד)
ויכו שטרי בני ישראל -
השוטרים ישראלים היו וחסים על חבריהם מלדחקם,
וכשהיו משלימים הלבנים לנוגשים שהם מצריים, והיה חסר מן הסכום,
היו מלקין אותם על שלא דחקו את עושי המלאכה.
לפיכך, זכו אותם שוטרים להיות סנהדרין,
ונאצל מן הרוח אשר על משה, והושם עליהם,
שנאמר (במדבר י"א, טז): "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת" -
מאותן שידעת הטובה שעשו במצרים, כי הם זקני העם ושוטריו.
רש"י - ר' שלמה יצחקי. גדול פרשני המקרא והתלמוד. חי בצרפת בין השנים 1040-1105. הקים ישיבה בטרואה, בה עסקו לא רק בלימוד תלמוד אלא גם בלימוד מקרא. מצאצאיו: רשב"ם; רבנו תם; ר' יצחק הזקן מבעלי התוספות.