שמות נוכריים?

בתמונה: תעודה בכתב יתדות שנמצאה בתל חדיד, באדיבות רשות העתיקות

"וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּסְפַרְוַיִם וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ" (כד).

שתי תעודות בכתב יתדות נמצאו בתל חדיד (תל-חָדִיד נמצא מצָפון ליער בן שמן ולכביש 443, וכיום עוברת מתחתיו מנהרה המאפשרת נסיעה בכביש חוצה ישראל) אשר בתחום ממלכת ישראל - מסמכים משפטיים כתובים אשורית. הקדום שבהם הוא שטר מכירה של קרקעות משנת 698 לפסה"נ, והשני הוא שטר הלוואה משנת 664 לפסה"נ. תעודות אלו מצטרפות לשתי תעודות בכתב אשורי, מן השנים 651 ו-649 לפסה"נ, שהתגלו בתל גזר.

במסמכי תל גזר ותל חדיד רשומים שמותיהם של 36 אנשים, כולם שמות לא ישראלים, כמחציתם אכדיים וכמחציתם ארמיים. אפשר לומר עליהם בבטחה שלא היו שייכים לתושבי הארץ הוותיקים, כי אם לאוכלוסייה שהגיעה מאזור בבל ומסביבתה. שתי התעודות מתל חדיד מעוררות את השאלה: מתי הפך אזור תל גזר ותל חדיד לנכרי?  

שטר המכירה מתל חדיד הוא משנת 698 לפסה"נ, קודם למסע סנחריב על יהודה בשלוש שנים בלבד, וקודם לתעודות מתל גזר בחמישים שנה. הוא מעיד כי הגולים הובאו לאזור תל חדיד עוד קודם לימי סנחריב. קשה להתחמק מן המסקנה כי בתעודה מתל חדיד נזכרים גולים נוכרים מבבל, שיושבו בימי סרגון השני בתחומה הדרומי של ממלכת ישראל הכבושה, במקום הישראלים שהוגלו. סביר להניח, כי כיבושו של תל חדיד יכול היה להתרחש סמוך לכיבושה של שומרון, בין השנים 721-720 לפסה"נ.  

תודה לפרופ' ישראל אפעל שהביא את תוכן הרצאתו לידיעתי ועל תרומתו להבנת ההקשרים ההיסטוריים של התעודות ומשמעותן.

כתב: ד"ר אלי ינאי, רשות העתיקות

באדיבות אתר 929