En memoria de Ilan Moshe Cohen לעילוי נשמת של אילן משה כהן ז"ל
|
עברית בהמשך Algunas palabras sobre Ilan Moshé Cohen z"l escritas por su familia
Ilan h"yd era un joven con un amor profundo por la Torá y por la Tierra de Israel. Durante su infancia y adolescencia, Ilan estudió en la escuela Yosef Caro. Tenía muchos amigos, le gustaba jugar fútbol y ping-pong. Participó en muchas actividades sociales y campamentos, de donde siempre regresaba con heridas y teníamos que ir inmediatamente al médico. Durante su adolescencia, Ilan se ofreció como voluntario para ayudar en la sinagoga a ordenar los libros, participó en actos de bondad organizando, armando y distribuyendo paquetes de alimentos para familias necesitadas. También aprendió a tocar el shofar e iba a las casas de personas que no podían llegar a la sinagoga y tocaba el shofar para ellos, especialmente durante la época del coronavirus. Durante sus estudios de secundaria descubrió su amor por la geografía. El libro que debían estudiar durante todo el año lo terminó de leer en la primera semana. También imprimió mapas de todo el mundo y aprendió los nombres de las ciudades capitales, y me pedía a mí (su mamá) que lo examinara para ver si realmente las sabía.
Desde los 16 años entendió que el establecimiento del Estado de Israel era un milagro y todo lo que quería era vivir en Israel. Cuando terminó la secundaria viajó a Israel para estudiar en una yeshivá y esto efectivamente fortaleció su deseo de hacer aliá y alistarse en el ejército. Solía decir: "Tu país te da todo: te da identidad y un lugar donde vivir. ¿No le vas a devolver un año y medio de tu vida?" Después de un proceso de búsqueda del camino que combinara estudios sagrados con servicio militar, encontró lo que buscaba en la Yeshivá Har Brajá.
En abril de 2023 se alistó en las FDI y sirvió en la Brigada de Paracaidistas, Batallón 202, Compañía Jetz y era importante para él cumplir este rol de la mejor manera posible. Hacia el final del entrenamiento avanzado estalló la guerra "Espadas de Hierro". Su unidad fue enviada al kibutz Beeri y posteriormente a Gaza. Ilan y sus compañeros recibieron la boina de paracaidistas dentro de Gaza, donde luchó durante largos meses. Logramos enviarle una torta a Gaza para su cumpleaños número 20 que celebró el 14 de Shvat. Ilan cayó en combate el 7 de Iyar 5784 (15/5/2024). En todo su tiempo libre y también durante la guerra, a Ilan le gustaba mucho leer libros: libros que trataban temas de judaísmo, libros sobre figuras históricas y literatura. Le gustaba la fotografía y especialmente fotografiar puestas de sol. Ilan tenía muchos amigos que lo querían y lo apreciaban mucho, y cuentan que solía conversar con ellos conversaciones profundas sobre diversos temas, siempre con una sonrisa y optimismo, y se ganaba el corazón de todos los que lo conocían.
Ilan era una persona muy independiente y se las arregló en el país incluso estando lejos de su familia nuclear. Alcanzó a pasar el examen para la licencia de conducir, planeaba estudiar economía y geografía en la universidad y veía su futuro en el país. Ilan era una persona de ideales y acciones y no se detenía hasta llegar al 100%. Solo pedimos la redención más temprana en nuestros días para poder encontrarnos nuevamente. Te extrañamos para siempre y te amamos.
כמה מילים על אילן משה כהן ז"ל שנכתבו על ידי משפחתו
במהלך ילדותו ובגיל ההתבגרות אילן למד בבית הספר יוסף קארו היו לו חברים רבים, הוא אהב לשחק כדורגל ופינג פונג השתתף בהרבה פעילויות חברתיות ובטיולי קמפינג, משם חזר תמיד עם פציעות והיינו צריכים ללכת מייד לרופא במהלך גיל ההתבגרות אילן התנדב לעזור בבית הכנסת לסדר את הספרים, השתתף בגמילות חסדים בלארגן, להרכיב ולחלק חבילות מזון למשפחות נזקקות. הוא גם למד לתקוע בשופר והלך לבתים של אנשים שלא יכלו להגיע לבית הכנסת ותקע בשופר למענם, ועשה זאת במיוחד בתקופת הקורונה בזמן הלימודים בתיכון הוא גילה את אהבתו לגיאוגרפיה את הספר שהיו צריכים ללמוד לאורך כל השנה הוא סיים לקרוא בשבוע הראשון. הוא גם הדפיס מפות של כל העולם ולמד את שמות ערי הבירה, והיה מבקש ממני (אמא שלו) לבחון אותו ולראות אם הוא אכן יודע אותן בזמן הזה החלה גם אהבתו לקריאת ספרים ולימוד התורה מגיל 16 הוא הבין שהקמת המדינה היא נס וכל מה שהוא רוצה זה לחיות בישראל. כשסיים את התיכון נסע לישראל ללמוד בישיבה וזה אכן חיזק את רצונו לעלות ארצה ולהתגייס לצבא. הוא היה אומר: "המדינה שלך נותנת לך הכל: נותנת לך זהות ומקום לחיות בו. אתה לא תיתן לה בחזרה שנה וחצי מהחיים שלך" לאחר תהליך חיפוש אחר הדרך המשלבת בין לימודי קודש לשרות בצבא, מצא את מבוקשו בישיבת הר ברכה. אילן נפל בקרב ביום ז' באייר תשפ"ד (15/5/2024) בכל זמנו הפנוי וגם במהלך המלחמה, אילן אהב מאוד לקרוא ספרים: ספרים העוסקים בקודש, ספרים על דמויות היסטוריות וספרות יפה, הוא אהב צילום ובמיוחד לצלם את שקיעת השמש לאילן חברים רבים שאוהבים ומעריכים אותו מאוד והם מספרים שנהג לשוחח איתם שיחות נפש בנושאים שונים, תמיד עם חיוך ואופטימיות והוא נכנס ללב של כל מי שהכיר אותו בחודשים האחרונים לפני נפילתו הייתה לו חברה, אותה אהב מאוד אילן היה אדם מאוד עצמאי והסתדר בארץ גם כשהוא רחוק ממשפחתו הגרעינית. הוא הספיק לעבור טסט לרישיון נהיגה, תכנן ללמוד כלכלה וגיאוגרפיה באוניברסיטה וראה את עתידו בארץ. אילן היה אדם של אידיאלים ומעשים והוא לא עצר עד שהגיע ל-100%. אנו מבקשים רק את הגאולה המוקדמת ביותר בימינו כדי שנוכל להיפגש שוב אנחנו מתגעגעים אליך לנצח ואוהבים אותך
|
Ilan nació el día 14 de Shvat 5764 (6.2.2004) en Argentina.
En esta época también comenzó su amor por la lectura de libros y el estudio de la Torá.
En los últimos meses antes de su caída tenía una novia a quien amaba mucho.
אילן נולד ביום י"ד בשבט תשס"ד (6.2.2004) בארגנטינה אילן הי"ד היה בחור צעיר עם אהבה עמוקה לתורה ולארץ ישראל
באפריל 2023 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת צנחנים, גדוד 202, פלוגת חץ בתפקיד מטוליסט והיה חשוב לו לבצע תפקיד זה על הצד הטוב ביותר לקראת סוף האימון המתקדם פרצה מלחמת "חרבות ברזל". יחידתו נשלחה לקיבוץ בארי ובהמשך לעזה אילן וחבריו קיבלו את כומתת הצנחנים בתוך עזה, שם נלחם במהלך חודשים ארוכים. הצלחנו לשלוח לו עוגה לתוך עזה ליום הולדת 20 שציין בי"ד בשבט